המלפפונים הכי טובים בארץ

 עימאד– ציפורי  (הראיון נערך ב-22.01.13)

עימאד בן 36 ואב לשלושה. מתגורר בשכונת צפאפרה בנצרת, שכונה של משפחות שהגיעו מכפר ספורייה, מה שהיום ציפורי. בנוסף לעבודתו בבניין, עימאד מגדל ירקות ויש לו את המלפפונים הכי טעימים בארץ.

10.2

12.1

9

15.2

16

6.1

17

5.2

7.1

יש שם למקום הזה?

ציפורי.אדמת ציפורי. בערבית אומרים בסתיין (בוסתנים).

כולם פה קרובי משפחה?

כולם קרובים. כולנו פה בחי (שכונה) אחד. מנצרת, משכונת צפאפרה. כולם במקור מספורייה. אין פה הרבה אדמה, יש 180-200 דונם. לחלק יש 3-4 דונם, לחלק 10. לנו יש 2 דונם, פה זה לא שלנו, אבא שכר מחבר שלנו בנצרת.

מה אתם מגדלים?

בחורף חסה, פטרוזיליה, תרד, ז'רז'יר (רוקט), כרוב, כרובית, כרוב לסלט. יש עולש וזהו. שומר גם. בקיץ יש מלפפון, עגבניות, קישואים, לוביה, יש עגבניות בלאדי – זה בלי מים, קוראים לזה בעלייה. מלוחיה, את מכירה? האוכל הטוב לערבים בקיץ, הולך הרבה. יש שמבשלים אותו ומקפיאים לאחר כך. הוא טעים טעים. מוסיפים לו קצת תרד שיהיה טוב. יש גם שמייבשים אותו בשמש וטוחנים ומפזרים על תרד שיהיה טעם טוב.

איזה ירק אתה הכי אוהב?

פה? מלוחיה, זה הכי טעים. אני לא אוכל לא בעונה. אישה שלי לא מקפיאה. רק דאוולי (עלי גפן) היא שומרת במקרר. ערבים שמים הרבה עלי גפן במקרר.

יש עוד מקומות בסביבה כמו בוסתני ציפורי?

יש בכעביה, כפר מנדא, עוזייר, אבל אין מקום שיש בו מי מעין, רק פה. לכולם המים ממקורות. בגלל מי מעין לירקות שלנו יש טעם יותר טוב. המלפפונים שלנו הכי טעימים בארץ. באים מתל אביב לקנות אותם. וזה בגלל המים.  לקחו מפה מים לבדוק ואמרו לנו שאין מים כאלה. רוצים עכשיו שנשלם על המים ואז אין משכורת מזה. מדברים שנשלם ש"ח לקו"ב, אז אולי בסדר.

מאיזה גיל אתה עובד פה?

מגיל 15 ככה. הייתי בבית ספר והייתי בא לפה עם אבא.

איזה חוויות אתה זוכר מהילדות כאן?

עבדתי על הטרקטור, אהבתי את זה. הייתי חורש בשדה. העבודה פה טובה, אני אוהב את היער ואת הירקות. העבודה הזאת עכשיו בלב שלי.

אנחנו 12אחים ואחיות, אני ילד עשירי. אני זוכר הינו עובדים פה עם אבא ואמא. אמא היתה באה לפה והיתה עושה אוכל על האש. הינו צוחקים, עובדים ביחד. היה כיף. פעם לא היה הרבה מכוניות ואבא היה מביא אותנו בעגלה של הטרקטור, הינו שוכבים כדי שהשוטרים לא יראו. לא היה טפטפות והינו צריכים להשקות ביד שורות שורות. אחי הגדול ואני הינו רבים מי ילך להשקות ומי ילך לקטוף. הינו הולכים לשיבר מים משפריצים ומשחקים במים הקרים. הנחל פה גם היה אבל הזיזו אותו לכיוון היער. כשיש גשם המים עומדים בשדה במקום הנמוך איפה שפעם עבר הנחל.

 אבא שלך עדיין חי?

לא, אבא נפטר לפני ארבע שנים מסרטן. הוא היה בא לפה יושב מתחת לעץ [תות]. כולם מכירים אותו. הוא היה מכין קפה סאדה. אפילו שהוא אבא שלי, אני יכול להגיד שאין אבא כזה. הוא כמו חבר שלי לא אבא, וגם בן אדם טוב.הינו צוחקים ובעבודה מדברים כמו חברים. את האהבה לאדמה קיבלתי מאבא. אמא שלו נפטרה כשהוא היה בן שנתיים – שלוש. הוא עבד מגיל קטן רק בחקלאות. קראו לו אחמד. אם הית צריכה משהו, הוא אף פעם לא אמר: "לא יכול". אם זה משפחה או חבר שצריך עזרה או כסף. כל המשפחות פה ובשכונה שלנו אמרו שהוא בן אדם מיוחד.

אתה חושב שהילדים ימשיכו לעבוד פה?

לא, שלא יעבדו פה, רק בשביל כיף. אני מביא אותם הרבה לפה. לפני יומיים הינו פה קטפנו אל סעינה (לשון הפר), מבשלים אותם כמו עלי גפן. יש גם  כוכיה – עלים של רקפת שממלאים, קצת חמצמץ, מאד טעים. אבל [רשות הטבע והגנים] לא מרשים לקטוף מהיער. לא הכל – זעתר, אל עיון (אספרגוס בר), יש הרבה אבל לא מרשים. אולי זה טוב שהצמחים ישארו באדמה. יש אנשים שקוטפים זעתר ומוציאים את כל השיח וזה לא טוב. אני הולך כל שנה לציפורי, יש שם לוז (שקדים)  אז אני קוטף קצת, אוכל על המקום, לא לוקח שקיות לבית. אני רואה עצים עם ענפים שבורים, למה? שיהיה עץ להרבה זמן. אבל יש אנשים שלא שומרים על הטבע. ואצלנו [בחברה הערבית] עושים את זה הרבה. אני מסביר הכל לילדים. אני רוצה שהילדים יזכרו שאני עבדתי פה. הם מבינים את זה. אם אני נותן להם לקטוף שילמדו איך לגדל ולקטוף כל דבר.

מה השתנה פה בעשרים שנה שאתה פה?

אני מרגיש שזאת היתה ארץ של אבא וסבא, זה היה בלב האדם. איפה נולד אבא. אבא היה מדבר איתנו הרבה על האדמה הזאת, איך הם היו וככה. פעם אנשים היו אוהבים אחד את השני, היתה קרבה. היום אח לא אוהב את אח שלו.

היית רוצה לעשות משהו אחר?

אני עובד בבניין. דוד שלי קבלן ואני עובד איתו. עבדתי איתו בתל אביב, בהרצליה. אבל אני כל יום בא לפה. זה בדם שלי. הרבה אנשים שבאים לפה אומרים שהיו רוצים להתחלף איתי. יש אוויר טוב, מים טובים. אפילו שאין לי עבודה אני בא פה ליער, אני מעדיף את זה על פני כל מקום אחר..

מודעות פרסומת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    איפה המעין בשביל לנסות לעשות זהים בצורה מלאכותית

    אהבתי

    • המעין של ציפורי נמצא 100 מטר מצד ימין אחרי שיורדים מכביש 79 לכיוון ציפורי. משאירים את האוטו והולכים לאורך התעלה עד לשרידי מבנה אבן. באזור של הגנים לא יודעת איפה הנביעה, אפשר לשאול בבסטה הראשונה, יש להם ברז שאנשים ממלאים שם מים.

      אהבתי

  2. פינגבק: קצת על נוסטלגיה ומלפפונים | make eat

  3. חסיה

    איזה יופי!!!!

    אהבתי

  4. ממש הצצה לנפשו של אדם. מרגישים את המילים גם דרך התמונות… נהנתי מאוד, מחכה לעוד 🙂

    אהבתי

  5. אביטל

    מרגש עד דמעות..בעיקר הסיפורים על חוויות הילדות של עימאד, כמה החיים היו פשוטים לפני לא הרבה זמן..משפחה הנהנית מעבודת אדמה, פרי אדמה, טרקטור ועגלה, מי מעיין..
    הצילומים מקסימים והראיון אותנטי וחזק, בקיצור- אהבתי!

    אהבתי

  6. פינגבק: לאבלאבי של דניאל | make eat

  7. תמונות יפיפיות. מעניין לגלות מי חי כאן ממש לידינו…

    אהבתי

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מעניין ומרגש. צילומים מאוד יפים. ממתין כבר לפוסט הבא…

    אהבתי

  9. חנה

    קראתי בענין רב , ונהניתי עד מאד הן משאלותיך האמיתיות והן מתשובותיו הכנות של עימאד. הזדהיתי מאד עם כל מה שנאמר על ידו וממש ריגש אותי. צילומים מרהיבים.
    בהצלחה, והמשיכי כך
    חנה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: