מבשלת עם אהבה – חלק I

סג'ידה בן צור, כפר ורדים, 27.01.14

סג'ידה בת 32, נולדה באג'מר בהודו ועברה עם משפחתה לישראל לפני שנתיים וחצי. היא שפית שהקימה את מסאלה –  בוטיק קולינרי הודי –  ורקדנית  קטהאק‫, מחול הודי קלאסי.  הינו כמעט שכנות אך לא הזדמן לנו להיפגש, ואני מאד שמחה שהספקתי להכיר את האשה המדהימה הזאת רגע לפני שהיא עוברת מהגליל ליפו בעקבות העבודה שלה.

אחרי הראיון סג'ידה הכינה ראג'מה מסאלה (תבשיל משעועית אדומה)  – תחזרו בשבוע הבא בשביל המתכון שלה!

סג'ידה בן צור | makeeatgalilee.wordpress.com

Picture 097ps

סג'ידה בן צור | makeeatgalilee.wordpress.com

 סג'ידה בן צור | makeeatgalilee.wordpress.com

סג'ידה בן צור | makeeatgalilee.wordpress.com

סג'ידה בן צור | makeeatgalilee.wordpress.com

סג'ידה בן צור | makeeatgalilee.wordpress.com

סג'ידה בן צור | makeeatgalilee.wordpress.com

סג'ידה בן צור | makeeatgalilee.wordpress.com

מה הם הזכרונות המוקדמים ביותר שלך הקשורים באוכל?

כשהיתי ילדה קטנה לא ממש התעסקתי במטבח. אולי ההסברים של אמא שלי נרשמו בתת מודע, כי במשפחות הודיות אין מנוס מלהיות מעורבים ומבלים המון זמן בהכנת האוכל. אבל זה היה דווקא בעלי שלימד אותי איך לבשל אורז. הוא בעצמו בשלן מעולה ומאד דייקן בכל מה שקשור לבישול, לכן היתי בלחץ שאני אפשל. אחרי שהתחתנו התחלתי לבשל וכבר בפעם הראשונה ממש הצליח לי. אף פעם לא השתמשתי בספרי בישול ועד היום אני לא אוהבת ללכת לפי המתכון. אני קוראת ספרים וגם באינטרנט אבל רק כדי לקבל השראה. כשאני במטבח אני יוצרת. הארוחה הראשונה ההיא שבישלתי בביתנו אחרי החתונה נחרטה בזכרוני.

יש לך מאכל אהוב?

כן, אני מתה על דגים. אני באה מראג'סטן שהוא אזור מדברי ואין שם דגים טריים, כך שבשבילי לאכול דג זה פינוק. מהאוכל שלי אני הכי אוהבת את המאלאי קופטה והמאכלים הבשריים כמו קורמה, מאכל מוסלמי שמכינים מבשר בקר, טלה או גדי אשר מתבשל בתערובת יוגורט ותבלינים כ6-7 שעות. במשפחה שלי קורמה זה מאכל חגיגי שמכינים לארועים מיוחדים, יש לו ארומה, מרקם וטעם מדהימים.

איך אוכל וריקוד/מוסיקה מצטלבים בחיים שלך?

אני מאד אוהבת את שניהם והם מהווים עבורי ערוצים ליצירה. ריקוד או בישול מגיעים מהלב שלי עם המון אהבה. זה לא רק עבודה, אלא משהו שאני ממש נהנית ממנו. כשאני מלמדת ריקוד או כשאני מבשלת יש לי תחושת שלמות והגשמה.

אוכל ומוסיקה הם שני אלמנטים מאד חשובים בחיינו. בעלי הוא מוסיקאי אז כל הזמן יש מוסיקה בבית. זה מה שאנחנו בעצם משלבים בערבים המיוחדים שנערכים אצלנו בבית – מוסיקה של בעלי והאוכל שלי. אנחנו מעניקים לאורחים שלנו משהו שבאמת מגיע מתוכנו, אנשים מרגישים ומאד מעריכים את זה.

את משלבת גם ריקוד?

לפעמים, זה מאד קשה אחרי יום שלם במטבח. העברתי סדנאות וגם שיעורי ריקוד פרטיים ורקדתי כמה פעמים בהופעות של בעלי. כעת אני רוקדת רק בבית עם הבת שלי, אותה אני מלמדת. היא מאד אוהבת את זה. אני חושבת שכשהחיים שלי קצת יותר יסתדרו אחזור ללמד, כי זה הכי חסר לי עכשיו. להיות גם אמא, גם שפית וגם רקדנית זה לא קל. כרגע אני רוצה להתרכז בלהיות שפית ובשלב מאוחר יותר תמיד אוכל לחזור לרקוד.

איך ישראלים מגיבים לאוכל הודי?

למרות שהמטבח הישראלי וההודי שונים, ישראלים מאד אוהבים אוכל הודי. הם אנשים מאד פתוחים, אוהבים לנסות דברים חדשים ואוהבים אוכל טוב. רוב האנשים פה רגילים לתבלינים. אני גם חושבת שאוכל הודי מעלה אצלם זכרונות של הודו, הרי המון ישראלים ביקרו שם והכירו את המטבח ההודי.

בהודו יש הרבה מדינות/אזורים ובהתאם גם המטבחים שונים. את מבשלת אוכל ראג'סטני או שזו תערובת?

אני משלבת אלמנטים בעיקר של מטבחים צפוניים עם מעט נגיעות מהדרום.

את צריכה להתאים את המתכונים שלך לטעם הישראלי?   

כן, במיוחד את כמות הצ'ילי שאני מורידה בחצי. אני מכינה אוכל גורמה הודי מקורי והאנשים כאן מאד אוהבים אותו.

את עברת מהודו לגליל. איך זה היה לגור פה?   

לא תיכננו להגיע לגליל, אבל חודש לפני שהינו אמורים לעבור לישראל חבר מהררית, שבדיוק נסע להודו לתשעה חודשים, הציע לנו את הבית שלו. חשבנו שזו הזדמנות טובה וכך הגענו להררית. זו היתה חוויה מאד טובה מהרבה בחינות, בין היתר שם הקמתי את העסק שלי. ביום שנחתנו הציעו לי לבשל לחתונה עם 500 מוזמנים שהיתה צריכה להערך למחרת ביודפת.

ולא נלחצת מזה?

האמת היא שלא. כשאני לוקחת משהו על עצמי, אני פועלת מתוך ריכוז ופשוט יורה. הארוע הזה היה מאד מוצלח.

התחלת לבשל לקבוצות בארץ או בהודו?

התחלתי בהודו. גרנו בבית מדהים בג'איפור, הבירה של ראג'סטן, והרעיון לערוך קונצרטים ביתיים בשילוב עם ארוחה נולד שם. כשעברנו לישראל התחלתי עם החתונה ביודפת, אחר כך עשיתי ארועים פרטיים וטייק אוויי בהררית פעם בשבוע. כל חוויה מלמדת אותנו משהו: למדתי לבשל בכמויות גדולות, מה הולך, מה אנשים אוהבים. בזמנו לא קלטתי שהשם שלי פורש כנפיים, אבל אחרי כמה חודשים התחילו לדבר עלי וככה הגיעו אלי הלקוחות הפרטיים. זה דחף אותנו להתחיל לעשות ערבי מוסיקה ואוכל בהררית, ומשם זה רק גדל וגדל.

אחרי שנתיים וחצי בצפון, את עוברת בקרוב ליפו בעקבות העבודה שלך. למה בגליל את הכי תתגעגעי?

אני אוהבת את הגליל. בהררית חוויתי הרבה חוויות רוחניות, כי זה מקום מאד שלו. היתי עושה קניות בשוק בעראבה והתחברתי עם הרבה אנשים שם, כולם התייחסו אלי כל כך יפה. אני אתגעגע לגליל, אבל יחד עם זאת אני מרגישה שאני חיייבת להיות פעילה עכשיו. חוץ מזה אני יחסית חדשה בישראל ואני רוצה לבדוק ולהרגיש איך זה לחיות במקומות אחרים. מכיוון שבמקור אני באה מעיר, מאד קוסם לי לעבור לתל אביב. יש לנו שם הרבה משפחה וגם העבודה שלי שם. אני פתוחה לדברים חדשים.

לאתר של סג'ידה בן צור

מסאלה בפייסבוק

מסאלה טבעוני בפייסבוק

  1. אביטל

    אני אוהבת אוכל הודי, איזה כיף לראות..יפה מאוד

    אהבתי

  2. פינגבק: מבשלת עם אהבה – חלק II | make eat

  3. Dany

    מפתיעה כל פעם מחדש. כל פוסט שלך הוא חוויה לעין ולנפש. ושוב את מראינת מענינת.
    אהבתי
    חנה

    אהבתי

  4. תענוג, כרגיל! הצבעים משגעים! מחכה למתכון 🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: