ארכיוני קטגוריות: צילומים

פרח לי

עכשיו הכל בסדר. חיכיתי לאביב והוא הגיע ואיתו הגיעה יעלת חן מקסימה וחייכנית שמתעוררת מוקדם בבוקר ואוהבת לישון בידיים. והיא, יחד עם אחיה הגדולים, ממלאת את ימיי ולילותיי. ואני התעוררתי אבל הרגשתי כמו אסטרונאוט שחזר מהחלל וצריך ללמוד ללכת מחדש

פרח לי

עכשיו הכל בסדר. חיכיתי לאביב והוא הגיע ואיתו הגיעה יעלת חן מקסימה וחייכנית שמתעוררת מוקדם בבוקר ואוהבת לישון בידיים. והיא, יחד עם אחיה הגדולים, ממלאת את ימיי ולילותיי. ואני התעוררתי אבל הרגשתי כמו אסטרונאוט שחזר מהחלל וצריך ללמוד ללכת מחדש

חורף בהמתנה

    נולדתי בחורף ותמיד אני מקדמת את פניו בברכה, אבל החורף הזה אני מחכה לאביב. אביב שיביא איתו חיים חדשים ואוויר לנשימה. אני מחכה שתגמרנה מחלות החורף וסערות אחרות. אני ממתינה בשקט, מרפה בלית ברירה, מאפשרת את ההשהיה שאי

חורף בהמתנה

    נולדתי בחורף ותמיד אני מקדמת את פניו בברכה, אבל החורף הזה אני מחכה לאביב. אביב שיביא איתו חיים חדשים ואוויר לנשימה. אני מחכה שתגמרנה מחלות החורף וסערות אחרות. אני ממתינה בשקט, מרפה בלית ברירה, מאפשרת את ההשהיה שאי

הקיץ השלו שלי

  ואו, הרבה זמן לא היתי פה בבלוג. בעצם מאז שהתחיל "המבצע". אז הרגשתי שאין לי מה להגיד, כי מה כבר אפשר להגיד בתוך הטירוף המשתק הזה. אז שתקתי וכאבתי ובסוף ברחתי. ברחתי אל תוך הקיץ השלו שלי אי שם

הקיץ השלו שלי

  ואו, הרבה זמן לא היתי פה בבלוג. בעצם מאז שהתחיל "המבצע". אז הרגשתי שאין לי מה להגיד, כי מה כבר אפשר להגיד בתוך הטירוף המשתק הזה. אז שתקתי וכאבתי ובסוף ברחתי. ברחתי אל תוך הקיץ השלו שלי אי שם

קצת על נוסטלגיה ומלפפונים

אני מרגישה קצת נוסטלגית לאחרונה. אולי זה בגלל שההורים שלי הביאו לי את השנדלייר של סבתא שלי מהבית שלה בסנט פטרבורג (אחרי שלוש שנים של תחנונים) – קצת רטרו סובייטי והמון זכרונות. חבל שהקריסטלים לא יצטלצלו אצלי כמו בבית שלה

קצת על נוסטלגיה ומלפפונים

אני מרגישה קצת נוסטלגית לאחרונה. אולי זה בגלל שההורים שלי הביאו לי את השנדלייר של סבתא שלי מהבית שלה בסנט פטרבורג (אחרי שלוש שנים של תחנונים) – קצת רטרו סובייטי והמון זכרונות. חבל שהקריסטלים לא יצטלצלו אצלי כמו בבית שלה

בלי מילים

דליה בן מיור, יודפת, 07.05.14 דליה היא קדרית מדהימה, בעלת הסטודיו שינו שמהווה חלק בלתי נפרד מביתה הצופה אל תל יודפת. שם היא יוצרת כלים שימושיים בהשפעת הזן והקדרות היפנית. רדפתי אחריה חצי שנה כדי לראיין אותה ובסוף היא הסכימה

בלי מילים

דליה בן מיור, יודפת, 07.05.14 דליה היא קדרית מדהימה, בעלת הסטודיו שינו שמהווה חלק בלתי נפרד מביתה הצופה אל תל יודפת. שם היא יוצרת כלים שימושיים בהשפעת הזן והקדרות היפנית. רדפתי אחריה חצי שנה כדי לראיין אותה ובסוף היא הסכימה

Jewell Ray

אמרו לי שאני לא מספרת מספיק על העבודות שאני עושה מחוץ לבלוג, אז החלטתי לשתף ולפרגן לאנשים המקסימים שנתנו לי הזדמנות. לפני כמה חודשים עשיתי סטיילינג וצילמתי את התכשיטים של פינה ואילן זמיר, זוג צורפים ומעצבי תכשיטים מאבטליון, בעלי הסטודיו

Jewell Ray

אמרו לי שאני לא מספרת מספיק על העבודות שאני עושה מחוץ לבלוג, אז החלטתי לשתף ולפרגן לאנשים המקסימים שנתנו לי הזדמנות. לפני כמה חודשים עשיתי סטיילינג וצילמתי את התכשיטים של פינה ואילן זמיר, זוג צורפים ומעצבי תכשיטים מאבטליון, בעלי הסטודיו

זמן מדבר

אוקי, אני יודעת שנעלמתי. ויש לי סוג של תירוץ. הלכתי לאיבוד במדבר –  לא באמת, רק באופן פיגורטיבי. שקעתי בתרדמת עצלה בתוך זמן צף. נורא קשה להשתחרר ממנו, כי מי באמת רוצה לעזוב את המקום הנעים והעוטף הזה? נראה לי

זמן מדבר

אוקי, אני יודעת שנעלמתי. ויש לי סוג של תירוץ. הלכתי לאיבוד במדבר –  לא באמת, רק באופן פיגורטיבי. שקעתי בתרדמת עצלה בתוך זמן צף. נורא קשה להשתחרר ממנו, כי מי באמת רוצה לעזוב את המקום הנעים והעוטף הזה? נראה לי

מה שרואים מכאן

הנוף של עמק בית נטופה נפרש אל מול עיני כמו שמיכת טלאים מדהימה שמחליפה את צבעיה ומפתיעה בכל יום מחדש. השדות המקוטעים הפכו עבורי לדימוי לגליל ולקהילות השונות והאנשים השוכנים בו. הסביבה שלי היא הסיבה וההשראה לבלוג הזה.

מה שרואים מכאן

הנוף של עמק בית נטופה נפרש אל מול עיני כמו שמיכת טלאים מדהימה שמחליפה את צבעיה ומפתיעה בכל יום מחדש. השדות המקוטעים הפכו עבורי לדימוי לגליל ולקהילות השונות והאנשים השוכנים בו. הסביבה שלי היא הסיבה וההשראה לבלוג הזה.